כירורגיה פלסטית

לנשים יש כישרון מיוחד להסתכל על עצמן מבחוץ ובו זמנית לדעת בדיוק איך הן נראות באמת – מה שגורם לזה שאפילו לחזיה הכי מדהימה, מגדילה ומחזיקה יש אפקט מוגבל: הוא נגמר כשמי שלובשת אותה יודעת שמה שרואים זאת החזיה ולא את החזה שלה. כמובן שאחרי הגדלת חזה אין יותר את הבעיה הזאת.

כמו הרבה תהליכים של שינוי בחיים, מה שרואים מבחוץ לא תמיד מעיד על מה שקורה בפנים. נשים שרוצות חזה גדול יותר אוהבות מאוד להסתכל על תמונות לפני ואחרי של הגדלת חזה ולמצוא לעצמן כל מיני סיבות למה כדאי – או לא כדאי – לעבור את השינוי בעצמן. בתמונות מה שרואים זה חזה קטן, בינוני או קטן מאוד, לפעמים קצת נופל – ולידו חזה גדול שנראה מוצק יותר ודומה יותר לסטנדרט הרגיל של גיל 16. לא כל אחת רוצה לחזור לגיל 16 בהכרח אבל כל מי שחושבת להגדיל את החזה רוצה חזה יותר גדול. וכאן מתחילה הדילמה.

מי שנמצאת בתוך התהליך או פשוט עברה ניתוח להגדלת חזה יכולה לספר הכי טוב איך זה מרגיש לפני ואחרי. כמובן שלפני יש את ההתלבטויות – שנפסקות אחרי. כמעט תמיד, מה שמפריד בין הרצון להגדיל חזה לבין המימוש זה שיקול כלכלי. כלומר, אם הכסף לא היה עניין, כל מי שמתלבטת הייתה עוברת הגדלת חזה: היא רק הייתה שוקלת היטב אצל מי לעבור וכמה נפח להכניס. עוד הבדל דרמטי זה ההרגשה הטובה, שבאה ביחד עם העובדה, שהחזה הקטן, שהיה מלכתחילה הבעיה, הופך פתאום לגדול ויפה יותר. זה מתבטא ביומיום: בכל פעם שמתלבשות, שמסתכלות במראה או שסתם הולכות ברחוב או באות לעבודה, ויודעות איך הן נראות.