קולגן הוא חלבון טבעי המהווה חומר בניין לרקמות רבות בגוף החי, כגון: עצמות, רקמות חיבור ועור. נוכחותו בגופנו מעניקה לעור נפח, חוזק ומראה רענן. עם הגיל אנו מאבדים קולגן בתהליך ההזדקנות הטבעי, והתוצאה היא עור רפוי והופעת קמטים. קולגן הינו חומר מילוי קמטים פופולארי, מכיוון שהוא משיב לעור את הקולגן שאבד ונותן תוצאות שזהות ל'דבר האמיתי'. קולגן משמש לתיקונים אסתטיים רבים: שיפור המראה ומרקם העור, מילוי קמטים, גומות ושקעים, מילוי השפתיים ועיצובן, הדגשת עצמות לחיים, שקעים מתחת לעיניים ושיפור מראה של צלקות בפנים ובגוף.
| | | 1 | | | |
| |
|
בעולם הרפואה האסתטית, נעשה שימוש בשני קבוצות קולגן: מן החי ומן הצומח. הקולגן מן הצומח, המכונה גם “קולגן הומאני”, נפוץ יותר במרפאות בשל עמידות גבוה יותר מאשר הקולגן מן החי (“קולגן ביולוגי”), המופק מבעלי חיים. ישנן תרכובות שונות למילוי קמטים שבהן נוכח הקולגן כמרכיב אחד מיני כמה חומרים נוספים, שמיועדים להאריך את משך השפעתו. תרכובות כאלו הן למשל הארטיקול והקלציום הידרוכסילפטית.
בין אם כחומר בודד או בתרכובת, קולגן נחשב לחומר מילוי קמטים ביולוגי ובטוח, שנספג בגוף בטווח זמן של בין שלושה חודשים לשנה וחצי. חשוב להבדיל בין חומרים אחרים, המעודדים ייצור קולגן על ידי הגוף, לבין הקולגן עצמו ונגזרותיו שמשמשות כחומר מילוי קמטים.
מילוי קמטים בקולגן מתחיל בהתייעצות עם הרופא באשר לסוג הקולגן המיועד להזרקה – האם קולגן מן החי, הומאני, או תרכובת שכוללת קולגן וחומר סינטתי. לאחר שנבחרה התרכובת המתאימה (מבחינת מחיר, עמידות ובטיחות), ניתן להתחיל בהליך עצמו. בטיפולי מילוי קמטים, מילוי שקעים, עיצוב או הדגשה של תווי פנים, ההזרקה מבוצעת תחת אלחוש מקומי. הקולגן מוזרק ישירות אל מתחת לעור ותתכן אי נוחות מסוימת מפעולת ההזרקה.
הזרקת קולגן לצורך מילוי קמטים היא פעולה קצרה יחסית. את התוצאות ניתן לראות מיידית: מראה צעיר, אסתטי וטבעי יותר. תוצאת הטיפול בקולגן למטרת מילוי קמטים נשמרת למשך טווח ממוצע של פחות משנה (3-18 חודשים). התוצאה נשמרת לזמן ארוך יותר אם מדובר בתרכובת עמידה של קולגן. על מנת לשמר את התוצאה, מומלץ לחזור על הטיפול מדי שנה.
ככלל, הקולגן הינו חומר בטוח למדי לשימוש, עם סיכוי נמוך לתופעות לוואי ועם זמן התאוששות מהיר מאוד, המאפשר לחזור לשגרה תוך זמן קצר ביותר. במידה ומופיעות תופעות לוואי, הן כוללות לרוב אדמומיות ונפיחות קלות, החולפות תוך מספר ימים. הסיכון העיקרי שבשימוש בקולגן הוא עבור מטופלים הרגישים לחלבון, חומר עליו הוא מבוסס. מטופלים המודעים לאלרגיה לחלבונים יכולים לעבור בדיקה פשוטה הקובעת את מידת רגישותם לקולגן בו מתעתד הרופא המטפל לעשות שימוש. בשוק קיימים היום סוגים שונים של קולגן, חלקם עוקרו מתכונותיהם האלרגניות, ובהם ניתן לעשות שימוש גם על מטופלים רגישים לחלבונים. כמו בכל טיפול המשלב הזרקה של חומרים לגוף, קיים סיכון לזיהום, אך הוא נדיר יחסית.