כירורגיה פלסטית

עוד לפני ג'ואן ואביבית, עוד בתקופת השתלים מהדור הישן, כמעט לא היה גבול לאפשרויות להגדיל את החזה. מי שזוכרת את אנה ניקול סמית' ודומותיה, מבינה מה זה "אין גבול" ויש דוגמאות קיצוניות יותר. ככה שכאן, הגודל לא קובע ולא מהווה מכשלה: גם מי שיש לה חזה גדול יכולה להגדילו עוד יותר.

כל היתר מתאימות, חוץ מאשר נשים שמוגדרות חולות מורכבות וניתוח מסכן אותן, כל יתר הנשים נתונות בעיקר למגבלה שקשורה לעור עצמו. למשל, מישהי שיש לה חזה קטן מאוד והיא רזה, לא יכולה בניתוח אחד להגדיל את הנפח של החזה שלה פי ארבע או חמש. הסיבה היא שהעור עצמו יינזק אם יכניסו תחתיו שתלים בנפח גדול מדי. הפתרון הוא להגדיל את הנפח לאט, ובכמה פעמים: ישנם מותחני רקמות שמאפשרים "למתוח" את העור לאט לאט, ובכל פעם "לנפח" את השתל קצת, עד שמגיעים לגודל הרצוי. בשלב הזה, נוצר מספיק עור שמתאים גם לנפחים של פי ארבע ויותר מהחזה המקורי.

עוד מגבלה היא כמובן גיל. החזה צריך להגיע למצב שהוא לא יגדל יותר. בגלל שאין גיל חד משמעי שבו זה קורה לכולן, הרופא מעריך בפגישה האם החזה הגיע לשיא ההתפתחות שלו והאם מבחינה הורמונאלית הגוף מאוזן. אם כן, ניתוח הגדלת חזה בהחלט אפשרי.

גם בנוגע לשאר המגבלות האפשריות, כמו מגבלה שנובעת ממצב בריאותי ומסיבות אחרות, הרופא הוא זה שקובע, האם יש או אין התאמה לניתוח. לכן, אין מנוס מלקבוע פגישה אצל הרופא. מי שבאמת חולמת על ניתוח להגדלת חזה תעשה את הצעד הזה ממילא – אז למה לדחות את הגשמת החלום?