שתלים דנטליים

שתל דנטלי מהווה מעין שורש מלאכותי של שן. את השתלים משתילים בעצם הלסת, היכן שבעבר הייתה שן טבעית. תפקידם של שתלים דנטליים הוא להחליף שורשי שיניים טבעיות שמסיבה כלשהי (מחלת חניכיים, שבר, עששת וכו') נעקרו, או שמסיבה מולדת מעולם לא צמחו. החומר ממנו מורכבים השתלים הינו מתכת. למעשה מדובר בבורג מתכתי המושתל באמצעות פרוצדורה ניתוחית.

1

באופן עקרוני, שתלים דנטליים מתאימים לכולם, וזאת בהתאם למצבם הבריאותי, למימדי עצם הלסת ולמצב החניכיים. יש לעבור בדיקה מקדימה בה נבדקות רקמות חלל הפה, העצם והחניכיים.

ישנם גורמים רבים העשויים להשפיע על מידת ההתאמה של המטופל להשתלת שתלים דנטלים. בין הגורמים ניתן למנות מחלות כגון סוכרת ואוסטיאופורוזיס, בריאות לקויה של חלל הפה כגון עששת ומחלות חניכיים, הרגלי המטופל כגון עישון וחריקת שיניים מסיבית וגורמים הקשורים למבנה של לסתות המטופל כגון איכות העצם בה יושתל השתל הדנטלי. במידה והמטופל מטופל בנוגדי קרישה, יש לקבל הנחיות רפואיות מהרופא המטפל, טרם הפרוצדורה הניתוחית.

בבדיקה המקדימה נבחנת כאמור ההתאמה לטיפול השתלת שיניים. כמו כן, הרופא יבחן את המיקום לשתלים ויבנה תוכנית טיפול אופטימלית להשתלה שתכלול גם את כמות השתלים - בהתאם למספר השיניים החסרות, ואת מספר השלבים בטיפול - בהתאם למורכבותו.

במידה וההליך מתבצע בשלב אחד - השתל מושתל ובולט מיד, מעל החניכיים. במידה וההליך מתבצע בשני שלבים, משך ההשתלה ארוך יותר וכולל בשלב ראשון את השתלת הבורג וכיסויו על ידי החניכיים. בשלב השני, המתרחש לאחר החלמת האיזור, חושפים את השתל אל מעל החניכיים.

בדרך כלל, טווח משך הטיפול להשתלת שתלים דנטליים יכול לנוע בין מספר חודשים ועד כשנה. טווח זה כולל את תקופת ההמתנה שבין השלב הראשון לבין השלב השני (באם קיים התהליך מתבצע בשני שלבים). במקרים מסויימים יתכן טיפול נוסף של עיבוי עצם הלסת. בעקבות כך, משך כלל הטיפול עשוי להתארך.

השתלת שתל דנטלי בודד והשתלת מספר שתלים

בהשתלת שתל אחד, מבצעים כתר על מנת שייתמך על ידי השתל. בהשתלת מספר שתלים, גשר אחד יכול להיתמך בידי מספר שתלים. במצב בו כל השיניים הטבעיות אינן קיימות באחת מהלסתות, מבצעים תותבת, הנתמכת על ידי מספר שתלים שתורמים ליציבות התותבת. במצב זה של חוסר בכל השיניים שבאחת מהלסתות, ניתן גם לבצע גשר חרסינה הנתמך על ידי מספר שתלים דנטליים.

האם הליך ההשתלה כרוך בכאב?

ככל טיפול הקשור לשיניים, גם השתלת השתלים הדנטליים מלווה בכאב מסוים ולכן נעשה שימוש באלחוש מקומי או במקרים מסויימים, שימוש בטשטוש תוך וורידי. לאחר סיום הפרוצדורה, מונחה המטופל, על ידי הרופא המטפל, ליטול תרופות משככות כאבים ובמקרה הצורך גם בנטילת אנטיביוטיקה.

יעילות של שתלים בשיניים על פני שיטות אחרות מתבטאת ביכולת לעיסה טובה יותר ובמראה טבעי יותר. יתרון ברור של שתלים דנטליים על פני תותבות נעוץ גם בתמיכה הטבעית שהם מעניקים למבנה הפנים. ישנם אף מחקרים המצביעים על עמידות גבוהה יותר של השתל הדנטלי על פני שן טבעית. בנוסף, בשל מראם הטבעי של השתלים, לא ניתן להבחין כי אילו אינן שיניים טבעיות. חשוב לציין כי לטיפול השתלת שתלים דנטליים ישנם אחוזי הצלחה גבוהים ביותר, זאת במידה ואיכות המטפל והחומרים בהם משתמשים הינם נאותים.

מהו אורך חיי השתלים הדנטליים?

על פי מחקרים שנעשו ועל פי ניסיון העבר, שתלים אלה מחזיקים מעמד בפה לטווח ארוך מאוד- עשרים שנה ומעלה. כמובן שאורך חייהם תלוי הן באיכות המבצע והן באיכות החומרים בהם השתמשו לביצוע ההשתלה.

חשוב להקפיד בבחירת המטפל כך שאיכות ההשתלה של שתלים דנטליים תהא איכותית. בחירה נכונה של המטפל כמו גם קריאה בנושא והבנת התהליך, יתרמו לביצוע מוצלח של השתלת שתלים דנטלים.

לאחר שהות קצרה במרפאה להשגחה, ניתן לחזור לחיי יומיום לבד מההגבלות הבאות:

בימים שלאחר ביצוע הליך של התקנת שתלים דנטליים עלולים להופיע כאבים, נפיחויות ושטפי דם. ניתן להיעזר במשככי כאבים למיניהם, וכמו כן להקפיד לפעול בהתאם להנחיות על הטיפול התרופתי - נטילת אנטיביוטיקה, שטיפות לפה וכו'. יש לחזור להורדת התפרים כמה ימים לאחר ההליך, ועד לזמן זה הכאבים אמורים לחלוף.

יש להימנע ממאכלים קשים וחמים יתר על המידה למשך מספר ימים. באותם ימים כדאי גם לנוח הרבה ולא לעסוק בפעילויות מאומצות.

למרות אי הנוחות שעלולה להיגרם לאחר טיפול שתלים דנטאליים, אסור להזניח את השמירה על ניקיון הפה - צחצוח שיניים וגרגור מי פה עשויים להאיץ את הריפוי. כך גם לאחר סיום ההליך יש לטפל בשתלים כבשיניים רגילות, לרבות ביקור אצל שיננית. יתרה מכך - הרגישות למחלות חניכיים ולזיהומים בהם גוברת אצל מושתלי שיניים.

שתלים דנטליים נחשבים לחזקים, אך למרות זאת, הם אינם בנויים לספיגת זעזועים כמו שיניים רגילות ויש להשתדל להימנע ממכות חזקות באזור הלסת ומהפעלת לחצים מיותרים.

חשוב לפנות במהירות לרופא בכל חשש לזיהום, שמתבטא בנפיחות או בכאבים המתמשכים גם לאחר הימים הראשונים שלאחר טיפולי שיניים אלה. גם כאבים חריפים מאוד בימים שאחרי הטיפול, דימומים, כאבי ראש חזקים (היכולים להצביע על סינוסיטיס) או כל תופעה חריגה אחרת דורשים התייחסות רפואית.

לאחר השלב הראשון של השתלה רב-שלבית (הכנסת השתל), הרופא צריך לוודא את מצב קליטת השתל ולכן במשך תקופת ההחלמה על המטופל להגיע לביקורות מדי פעם.

לאחר השלב הראשון של העמסה מיידית (הרכבת תחליף שן זמני), יש לשמור על האזור בו מותקנים שתלים דנטליים ככל האפשר. יש להימנע מלחצים על האזור ובכלל זה גם להימנע מלחץ הנובע מלעיסה, כלומר- יש להקפיד לבצע את הלעיסה באזורים אחרים בפה.

ככלל, שתלים דנטליים הנמצאים בחיך העליון מועדים יותר לפורענות בשל סיבות פיזיולוגיות. שכיחות הסיבוכים עלולה לעלות עם גיל המטופל, כיוון שאצל אנשים מבוגרים תהליך הריפוי איטי יותר. כאשר הטיפול מופקד בידיים מנוסות הסיכונים אינם רבים, אך עדיין קיימים כמה שכאלו וכדאי להיות מודעים להם:

שתל דנטלי עלול להידחות, מה שיצריך הוצאה של השתל והתאמת שתל דנטלי חדש. בנוסף, עלולים להופיע זיהומים ובעקבותיהם נפיחות, דימומים וכאבים עזים. כיוון שאזורי ההשתלה קרובים למקומות רגישים עלול להופיע גם איבוד תחושה בחניכיים – בד"כ זמני אך לעיתים גם לצמיתות. עבודה לא זהירה של רופא שיניים עלולה להוביל לפגיעה בסינוסים, ולעיתים גם בחלל האף, מה שמוביל לסינוסיטיס ולזיהומים קשים.

מלבד הסיכונים הנ"ל קיימים גם סיבוכים אשר עלולים להיגרם מעבודה רשלנית, למשל: השתלת שתל דנטלי במקום לא מתאים שאינו מסוגל לתמוך בשתל, חוסר סטריליות המוביל לזיהום, שימוש בשתלים זולים שלא עומדים בעומס הלעיסה ושאר מרעין בישין.

בחירה בכירורג ובמשקם פה אמינים ומיומנים, המקפידים על כל כללי הזהירות והעבודה הנכונה, מגדילה את הסיכוי להצלחת קליטתו של שתל דנטלי, כאשר אחוזי ההצלחה הינם גבוהים ביותר ועומדים על 95%.

לאחר השלבים האחרונים של טיפולי שיניים באמצעות שתלים דנטליים מתקבל שתל דנטלי עמיד הנראה ומשמש כמו שן רגילה. שתלים דנטאליים תקינים נשארים בפה לאורך כ- 15 שנים, והמבנים שעליהם בד"כ מחזיקים מעמד קצת פחות, כ-10-15 שנים. במידה ושתל התבלה, ניתן להחליפו בשתל דנטלי אחר.