ניתוח לשינוי מין

הניתוח הראשון שעברתי הוא הניתוח להורדת השדיים, אצל ד"ר יורם וולף. בשיחות איתו נחשפתי לרופא שהוא לא רק מקצועי אלא גם מאוד אנושי. עשה לי טוב לשבת עם מישהו שמבין אותי והוא כמו אבא שמחבק, ובו-בזמן גם אסתטי ופרפקציוניסט. לדוגמא, והוא דאג לי לחדר לבד אחרי הניתוח כי הוא הבין את הרגישות שבהליך, ושלא מדובר בניתוח סטנדרטי. הניתוח של החזה הוא מאוד פשוט יחסית לניתוח השני של שינוי איברי המין, אבל השינוי שהניתוח הראשון הביא היה עצום מבחינתי.

לאחר הניתוח הרגשתי בגג העולם: לא צריך יותר את החולצות הרחבות! הייתי בהיי מטורף, נסעתי לקניון, “פירקתי” את כל חנויות הבגדים ונהנתי לא רק מלקנות אלא גם מלהצליח ולהסתכל על עצמי במראה. הצלחתי כי גיליתי את עצמי מחדש. היחידה שהייתי רב איתה הייתה המראה שלי בחדר, והשלמנו. מייד לאחר הניתוח עברתי לגור בתל אביב, נרשמתי לחדר כושר ולבריכת שחייה. המטרה שלי הייתה לסדר את הכתפיים כך שיתאפשר לי ללכת בצורה זקופה ולהוריד במשקל. כפי שכתבתי בפוסטים הקודמים, העליתי הרבה במשקל בין השאר כדי להסתיר את השדיים שגדלו, ועכשיו לא היה צורך במשקל העודף הזה יותר.

בחדר הכושר פגשתי פסיכולוגית קלינית שסיפרה לי על הזוגיות שלה. מהצד הרגשתי בפעם הראשונה בחיים שמפריע לי שאין בתוכי את המשיכה הזאת. קלטתי שאף פעם לא נמשכתי בחיים שלי, ושבפעם הראשונה זה גם חסר לי. שיתפתי אותה בכל זה והיא הסבירה לי שיש אנשים א-מיניים שנשארים כאלה כל החיים ויש כאלו שאצלם זה מחסום פסיכולוגי. היא הסבירה לי שאני לא רואה באמת את האנשים, הם כמו צללים עבורי. אם אשתחרר, היא אמרה לי, יקרה לי משהו טוב. תהליך השחרור היה ארוך ואותי עניין למי אני אמשך, לנשים או לגברים? פתאום גיליתי שיש דבר כזה הומואים.

ניסיתי להפסיק להיות פדאנט, לאחר בכוח לפגישות, לומר בקול רם מה שאני חושב וכל מיני דרכים כדי להפסיק להיות כל הזמן “בסדר”. בפעם הראשונה התחלתי להסתכל לצדדים ברחוב, ותוך כדי כל ההליך הזה הבנתי שהשיחות עם הפסיכולוגית ממכון הכושר הן יותר מסתם ידידות - הבנתי שאני מאוהב בה.

שיתפתי אותה בהתאהבות ובעובדה שאני נמשך לנשים, וכשהיא שאלה אותי איך אני יודע, לא יכולתי לומר לה למה. שאלתי אותה מי בכלל תרצה להיות איתי בגלל הסיפור שלי. אישה תרצה להיות ידידה שלי אולי, אבל לא חברה שלי. היא אמרה לי: "מי שאתה רוצה - תילחם עליה", וכך היה לי אור ירוק להתחיל להילחם עליה.

היינו יחד שנתיים והקשר היה טוב מאוד. היא העניקה לי המון, לימדה אותי מה זה להיות גבר בתוך זוגיות ועזרה לי להתבגר. זאת למרות שהתמודדנו עם הרבה דברים לא חיוביים מסביב, למשל המשפחה שלה שסירבה לקבל אותי או את הקשר בינינו. קיבלתי קשה את הדחיה ומה שהכי פגע בי זה שלא נתנו לי צ’אנס.

נושא מורכב נוסף במערכת היחסים היה הסקס. מבחינה גופנית עדיין לא תפקדתי כגבר, ולמזלי הייתי עם פסיכולוגית קלינית שהסבירה לי שהתאהבות היא בנפש ולא בגוף. השתמשנו בתותבות ובאמצעים אחרים לעשות אהבה. היא לימדה אותי לעשות סקס בכל מיני דרכים וצורות. כמעט ולא השתמשתי בדימיון שלי במיטה, והיא הראשונה שהראתה לי איך. היא לימדה אותי איך להיות שלם.

בפרק הבא: איפה אני היום.

הבלוג בחסות מרפאת ד"ר יורם וולף, מבכירי הפלסטיקאים בישראל.