ניתוח הגדלת חזה

האחות נכנסה להביא לי בגדים חד פעמיים לחדר הניתוח: חלוק, נעליים, כובע ואפילו תחתונים. אמרתי להגר שאפילו בחדר לידה לא לבשתי תחתונים כאלה וצחקנו על המראה החדש שלי. האחות מדדה לי חום ולחץ דם, הכול היה תקין למרות ההתרגשות הגדולה.

בינתיים ד"ר רוני מוסקונה הגיע ושאל לשלומי, אמר שהוא צריך לצייר עלי קצת ואני שאלתי בצחוק אם זה טוש מחיק...

התחושה עם רוני היא כל כך נוחה ובטוחה, שאני סומכת עליו בעיניים עצומות. הרגשתי שמנתח אותי רופא אנושי ומקסים, חברותי, אמין ומרגיע. רק מי שעברה ניתוח קוסמטי כלשהו אצל ד"ר, מוסקונה יכולה להבין בדיוק על מה אני מדברת. עוד לפני הניתוח ד"ר מוסקונה נתן לי את הטלפון האישי שלו, אם תהיה לי שאלה או בעיה.

זהו! ביקורו של ד"ר מוסקונה הסתיים לשלב הזה. עכשיו נשאר לחכות לרופא המרדים ו... לחדר ניתוח.

בינתיים אבא שלי הלך לקניון על מנת לקנות לי כדורים לשיכוך הכאבים לאחרי הניתוח ואני ניצלתי את הזמן כדי לשכב לנוח, אבל מי יכול לנוח לפני ניתוח ועוד ניתוח להגדלת חזה, חלום חיי... כולי התרגשות ואני כבר מפנטזת על החזה שאחרי...

הגר, היועצת של המרפאה, ואורי מוסקונה, המנכ"ל, שוב נכנסים לחדר לשאול לשלומי ואני כבר מתחילה לקטר להם שאני צמאה ורעבה, אני בצום כבר מהלילה וזה כבר מתחיל להטריד. הגר אומרת שגם היא לא אכלה כלום מ-6 בבוקר אז אני מתעודדת קצת.

הניתוח מתעכב קצת ואני כבר רוצה להיות אחרי. בכל זאת יום שישי, הבנות שלי בבית ואני רוצה להגיע כמה שיותר מוקדם. אני מבקשת מהגר לבדוק מה קורה עם המרדים ומתי הוא מגיע, הגר הולכת לבדוק ומבשרת לי שבעוד חצי שעה בערך הוא מגיע אלי. בינתיים אני מנצלת את הזמן לכמה טלפונים , אח מהם לאמא שלי כמובן, שכבר מאתמול בלילה לא ישנה ודואגת יותר ממני.

אימא שלי לא מבינה איך אני כל כך רגועה לפני ניתוח הגדלת חזה. אבל מה יש לדאוג יותר מדי?! כל כך הרבה בנות עברו זאת לפני ומרוצות, עכשיו תורי להיות מרוצה. ברור שידעתי שזה כואב ושיש סיכונים כי זה ניתוח לכל דבר, אבל זה לא העסיק אותי, נשבעת לכם שכל מה שראיתי בעיניים זה חזה מושלם כמו שתמיד חלמתי.

בינתיים הרופא המרדים כבר הגיע. הוא שאל כמה שאלות וחתמתי על טופס הסכמה להרדמה כללית. לא עברתי הרדמה כללית מעולם אז קצת חששתי, אבל הרופא המרדים הסביר לי הכול וכמובן שנרגעתי.

אני יושבת על כסא גלגלים ומובלת לחדר הניתוח, אבא שלי מנשק אותי ואני מרגישה עד כמה שהוא דואג לי עכשיו. אני אומרת לו: "אבא אל תדאג, זה יעבור בשלום ונתראה בקרוב."

אני נכנסת לחדר ניתוח ופתאום רואה מלא מכשירים. אמרתי לכל הצוות: "עכשיו זה מפחיד". הם התחילו להסביר לי שאין מה לדאוג, ומה עושה כל מכשיר ומכשיר. השכיבו אותי על מיטה מחוממת וכיסו לי את הרגליים. הרופא המרדים אמר לי שאני ארגיש דקירה קטנה ואז אירדם.

ד"ר רוני מוסקונה ליטף לי את הפנים, איחל לי בהצלחה ואמר שהכול בסדר ושאין לי מה לדאוג. חייכתי, עצמתי את עיניי ונרדמתי.