מנתח פלסטי

סרטן השד הוא מושג המעורר חלחלה וצמרמורת כבר בהשמעו. אזי, דיבורים על חנות העוסקת באביזרים ספציפיים לחולות סרטן השד עלולים ליצור ולעורר תחושת סלידה ואולי הסתייגויות? מי מעוניין לעשות הון על חשבון האומללות שנאלצות להתמודד עם המחלה? גם אני ברגע הראשון נתפסתי למחשבות נוגות כאלו... ההמשך עוד יבוא.

בשנת 1989, אובחנה קרול גאלנד-ווילדי, בת הארבעים, כלוקה בסרטן השד מדרגה II, טיפול כימותרפי גרם לנשירת שערותיה והיא נזקקה לפיאה נכרית (שהציקה לה מאד וגירדה) ולכיסוי ראש לילי (שהיה למעשה כובע מנתחים לא נח לשינה).

עם החלמתה החליטה קרול, בסיוע בתה דניאל, להקים חנות במטרה לאתר מוצרים ספציפיים העשויים לסייע לנשים במצב דומה. מה שהתחיל כשליחות, הפך לעסק משגשג המציע מגוון רחב של מוצרי רווחה, לא רק לנשים הלוקות בסרטן השד, אלא גם לנשים (וגברים) במצבים ולקויות אחרים.

בין המוצרים: חזיות לאחר ניתוחי שחזור שד, הקטנת חזה, הגדלת חזה, גינקומסטיה, השתלות שיער, בשמים, מוצרי קוסמטיקה שונים ומה לא?

במסחר כמו במסחר מייד צצו כפטריות חנויות דומות עם סיפור רקע דומה. די לגלוש בגוגל תחת: BREAST CANCER SHOP ולהווכח בכמות המרשימה של חנויות כאלה, המעידות כך או אחרת על הביקוש הרב.

למען הסר ספקות, אין לי דבר כנגד, נהפוך הוא, אם בשורה התחתונה מיחס הביקוש וההיצע יוצאות נשכרות המטופלות - דייני.

למען שקיפות נאותה: אין לי שום קשר לחנויות הנ"ל.