מנתח פלסטי

שוב האביב ואיתו גלי הניתוחים הפלסטים והאסתטיים, ככה זה כל שנה באותה העת ובתדירות הולכת וגוברת.

לאחרונה, כנראה עקב פרסומים מסיביים, אני נשאל בתדירות גבוהה: מדוע צריך ניתוחון פלסטי להסרת נקודות חן אם יש משחות וטיפות פלאים שעושות עבודה טובה?

אז בואו נעשה סדר ואחריו כל אחד יסיק נא את מסקנותיו הוא (וכמובן שאשמח לתגובות ).

קיימות מספר שיטות מקובלות להסרת נקודות חן ונגעי עור, כגון נבוס (נקודת חן), יבלות, נמשים או נגעים אחרים:

• כריתה + היסטולוגיה (ביופסיה)

• לייזר

• הקפאה בחנקן נוזלי

• צריבה חשמלית

• חומר כימי (סולקודרם)

השיטה המקובלת ביותר על הפלסטיקאים היא השיטה הראשונה (כריתה + היסטולוגיה), שאיננה כרוכה בכוויה כימית, כוויית קור או כוויה כתוצאה מחשמל, ולכן הצלקת קווית ובלתי ניכרת, הכאב מינימלי ואורך... שניה אחת.

החומר הכימי הקרוי "סולקודרם" הומצא ע"י פרופ' שלווה מרדשוילי (מרדי), מיוצר בשוייץ ע"י חברה בשם "סולקו" ומכאן שמו. יש המשתמשים בו ויש הנרתעים. השימוש בחומר זה אינו מקובל בקרב מנתחים פלסטיים ומרבית רופאי העור שאני מכיר.

יתרון החומר, בלשון יחיד: פתרון לפוחדים מאיזמל המנתחים, אך חסרונותיו לא מעטים: אי ודאות לגבי טיב השומה/נגע שהוסר (שפיר או ממאיר ?) ובעיקר היעדר בדיקה היסטולוגית (ראינו גם ראינו שומות מתחזות).

בנוסף, לעתים לאחר שימוש בחומר נתקלים בצלקות מפושטות וגסות, בניגוד לחתך הניתוחי הפלסטי הטיפוסי, בצורת קו דקיק.

עצם העובדה, שלמרות שהחומר מסתובב בשוק כבר שנים רבות, עדיין ידי וידי חברי עמוסות לעייפה בניתוחי הסרת נגעים, מדברת בעד עצמה!

לדעתי, אין תחליף לביטחון והשקט הנפשי המעונק אך ורק ע"י בדיקה היסטולוגית.

אז דקירה קטנה ו-3-5 דקות ניתוח, לא שווה את השקט הנפשי? התשובה ההיסטולוגית מאשרת מעבר לכל ספק את שָפּירוּת (ההיפך מממאירות) הנגע והוצאתו השלימה "מהשורש".

האמינו לי, השינה לאחר קבלת תוצאה היא שינה שלווה ומרגיעה, טובה בהרבה מאשר שינה על מזרון העולה מיליון.