מנתח פלסטי

זה קרה בשנת 2006, אחרי כעשור בו הודממה תעשיית שתלי הסיליקון בארה"ב, תוך קריסת חברות מפורסמות ומאבקים משפטיים. לאחר מבדקי בטיחות סדרתיים קפדניים, הסירה ה- FDA, רשות הפקוח על מזון ותרופות האמריקנית רבת הסמכויות, את האיסור לשימוש במשתלי סיליקון למטרות קוסמטיות.

למרות זאת, הביקוש למשתלים ממולאים במי מלח (סליין) עדיין חוגג. על פי סקר העיתון לכירורגיה אסתטית שנערך בין 1740 מחברי האיגוד האמריקני לכירורגיה פלסטית % 60 מהם עדיין משתמשים בשתלי סליין (מי מלח), מתוך אלה 75-100% משתמשים במישתל מי מלח במטופלות העוברות הגדלת חזה בפעם הראשונה (כך שלא מדובר בהחלפה). עם זאת, 80% מהמנתחים הגבירו את השימוש בשתלי ג"ל סיליקון. הסיבה הבולטת להעדפת ג'ל סיליקון היא: דרישת המטופלת עצמה.

יש לציין כי בשנת 2008 בוצעו 305.671 הגדלות חזה, 46% מתוכן תוך שימוש בג'ל סיליקון להגדלת חזה.

לדעתי אנו עדים לגלי מי מלח אחרונים של שמרנות שסופם להתנפץ מול חומת הסיליקון ג'ל. רוב העולם עבר זה מכבר להגדלת חזה באמצעות ג'ל סיליקון - שאינו דולף, אינו מתאדה, אינו משמיע בעבועים ועמיד ביותר לזיהומים.

זכורני כי הגדלת החזה האחרונה שביצעתי עם מי מלח היתה בשנות השמונים, בבריטניה.