ניתוח אף פלסטי

אחרי שבוע שלם של צפייה, של ניחושים איך האף ייראה ומתי סוף סוף אוכל לראות את השקיעה, הגיע יום שישי!!


בדרך כלל אני לא מתלהבת מימי שישי. לפי דעתי זה יום מעצבן, תקוע כזה, יום קצר בלימודים ואח"כ שעות של הכנות וניקיונות לשבת. אבל יום שישי הזה הוא אחד מימי שישי הכי חשובים שהיו לי בחיים!

לילה שלם הייתי עסוקה במישושים של האף ועוד ניחושים על איך הוא ייראה (כמובן בעדינות כי אני לא רוצה להרוס אף חדש ישר מהניילון). התהפכתי במיטה, נרגשת לקראת הרגע שאגיע למרכז הרפואי ושם יורידו לי את הגבס, ואולי כבר אוכל לצאת לחופשי מה”כלא” שבבית. בשלב מסויים כנראה נרדמתי, כי כשהשעון צלצל כבר הייתי באיחור.

התחלתי להתארגן ממש במהירות. בחרתי חולצה חדשה, בכל זאת זה אירוע מאוד מרגש; אני פוגשת את האף החדש שלי, בלי מסכות, רק אני והוא!


הגעתי למרכז הרפואי, להפתעתי ממש בזמן. הגר, היועצת של המרפאה, והצלם היו שם כדי לקבל את פני, יחד עם עוד הרבה מאוד אנשים שבאו להוריד את הגבס. זה קצת מוזר לראות כל כך הרבה אנשים שעשו ניתוח אף, אבל לפחות לא הייתי צריכה להתחבא ולשים יד על האף - היה כיף להיות סוף סוף חלק מהכלל.

ד"ר מוסקונה בדיוק יצא מניתוח נוסף, ואז הגיע תורי להוריד את הגבס. האמת, זה קצת כאב. אבל אני ממש שמחה שהצלחתי לראות את האף החדש בפעם הראשונה בלי גבס! הייתי פשוט חייבת! איך אפשר לפספס את זה, אפילו אם זה רק לכמה שניות?


רצתי למראה שבשירותים, ועשיתי הכרות רשמית עם האף. הסברתי לו, כמובן לא בקול רם, שלא יחשבו שאני מוזרה - שאני הבית החדש שלו, ושנהיה חברים טובים!


אחרי שתי שניות ד"ר מוסקונה שם לי על האף כמה פלסטרים כדי למנוע נפיחות, ועוד 48 שעות אפשר יהיה להוציא אותם לבד, ואז אוכל באמת להכיר טוב את האף החדש!