ניתוח אף פלסטי

שלום, קוראים לי רעות אלגזי, בת 19 מראשון לציון. הקיץ סיימתי לעשות שירות לאומי בבית חולים. רגע לפני שאני מתחילה בחיים האמיתיים, הגיע הזמן לעשות שינויים, ולא סתם שינויים - שינויים שחיכיתי להם כל החיים. אבל למה להתחיל מהסוף? כמו כל סיפור טוב, בואו ונתחיל מההתחלה.

מכירים את זה שהיום שלכם מתחיל טוב ואז הוא מתפקשש לכם בין האצבעות? לי היה את אחד הימים האלה. התעוררתי בבוקר וידעתי שהולך להיות לי יום נפלא. שכבתי עוד דקה במיטה ופינטזתי על כל הדברים הנהדרים שאני אעשה היום. איזה כיף...

ואז קמתי. וראיתי אותו. נו טוב, זה לא שאפשר להתחמק ממנו. ראיתי אותו כמו בכל בוקר. זה לא שהוא חדש לי או שאני חדשה לו. אבל כנראה שאני והאף שלי - אף פעם לא נתרגל אחת לשני. בכל בוקר כשאני מתאפרת אנחנו מכריזים על התעלמות הדדית. אני לא מסתכלת עליו והוא כאילו נעלם, אבל רק בכאילו.

עשיתי שירות לאומי בבית חולים. אם נהיה כנים ומציאותיים הצרות שלהם קצת גדולות משלי, אבל זכותי לאבד פרופורציות כשאני כועסת עליו. כדי לא להקשות על אף אחד מצאתי משרד ריק, כך יכולתי לגלוש לי באינטרנט בלי שאף אחד יפריע וכמובן כמו כל בת עשרה נורמלית התחברתי לפייסבוק.

שם הייתה המודעה ששינתה את חיי! ראיתי את הפרסומת על תחרות הגשמת חלום... החלום שלי, למי שלא הבין עד עכשיו, היה לשפץ את האף.

קצת משונה לי לקרוא לו “אף” אחרי ששנים העלבתי אותו בשמות כמו “חוטם”, “מקור” וכינויי גנאי שרק אני, האף והמראה היו עדים להם. הקלקתי על הקישור בו ביקשו ממני לכתוב סיפור קצר שיסביר למה אני כל כך רוצה ניתוח אף, ולשלוח כמה תמונות פרופיל. אז סיפרתי סיפורי זוועות וכמובן שבחרתי את התמונות הכי נוראיות.

בינתיים ניצלתי את הזמן למחקר מעמיק. חקרתי, בדקתי ומצאתי שד"ר מוסקונה הוא מנתח פלסטי מעולה! הוא יכול להראות לי איך אראה אחרי הניתוח עוד הרבה לפני הניתוח ויש לו רשימה ארוכה של ממליצים (טוב, גם סלבריטאים). אז ברור שעוד יותר רציתי לזכות בתחרות!

אחרי שסיימתי את התחקיר שלי ולא נשאר לי מה לעשות חוץ מלשבת, לעמוד, לחכות או להתעצבן. בקיצור הייתי על קוצים!!! חודש וחצי אחרי שנרשמתי התקשרו להודיע שנשארתי בין 10 המתמודדות האחרונות.

חודש וחצי ששמרתי על דממת אלחוט ולא סיפרתי לאף אחד (למה להעצים את הפדיחה אם אני לא אזכה?).

כשקיבלתי את הטלפון הייתי מאושרת אבל גם נבוכה. עכשו הגיע הזמן לחשוף את הסוד הגדול ולספר לאבאמא שאני רוצה לשפץ את פלא הבריאה.

היא הבינה. הוא לא.

הוא לא ראה גם כשהצבעתי מכל הכיוונים מהי הבעיה. היא גלגלה עינים.

היא הסיעה אותי למרפאה. היא בטח קללה את האף שלי עוד קצת על כל הבעיות שהוא עושה לה. פתאום זה נהיה אף משפחתי. חיכיתי חיכיתי ואז פגשתי את אורי מוסקונה, (הבן של...), שמשמש כמנהל המרפאה.

הייתי כל כך נרגשת שפלטתי שטויות בלי הכרה. אם זה היה הרופא, הוא בטח היה מעיף אותי מיד מהמרפאה. אבל התברר שאורי מוסקונה הוא איש מקסים ומתעניין. הוא לא אמר לי שאני טועה או מגזימה, אלא שאני יפה ויש סיכוי סביר שהניתוח יצליח.

עכשיו הייתי צריכה לחכות שהוא יראיין את כל שאר המתמודדים. איזה באסה להיות בין הראשונים.

אורי מוסקונה הבטיח לי תשובה ואני הבטחתי לחכות בסבלנות. שיקרתי. ממתי יש לי סבלנות? אחרי שבועיים קבלתי את הטלפון המיוחל. חן, יועצת המרפאה, הודיעה לי שאני בין 3 המתמודדים האחרונים! אני?! ממתי אני מגיעה לגמר של משהו?

אמא חייכה. אבא לא הבין על מה ההתלהבות מניתוח לא נחוץ (לדעתו).

התגלגלנו שוב למרפאה לראיון הגדול עם ד"ר מוסקונה בכבודו ובעצמו.

הוא שאל שאלות עלי ועל בכלל. הוא צילם אותי מכל הכיוונים, מחק במחשב את כל הפגמים והייתי כל כך מאושרת לראות את עצמי במחשב עם אף חדש ומושלם. אני צעד לפני ההחלטה הגורלית.

חן היועצת הבטיחה לי תשובה כבר ביום ראשון הקרוב, ואני כמו קרציה מקצועית התקשרתי לשאול לשלום התשובות... שלא היו. אז עשיתי את הדבר היחיד שאני הכי טובה בו - התפללתי ולא הפסקתי לחפור בנושא.

התשובה הגיעה ביום רביעי. אורי זכה לשמוע את הצרחות שלי במלא הדרן, הפרעתי לאמא בעבודה עם החדשות הנרגשות והטרדתי גם את אבא לשם השוויון. זו ההזדמנות לנצל את המקום ולבקש סליחה מכולם על החור באוזן.

כך זכיתי להגשים חלום ילדות: משפצים לי את האף ועוד בחינם!!!