עוד כשהייתי בבית הספר היסודי והחזה שלי התחיל להתפתח, כבר אז התחלתי להרגיש שהוא קצת מיותר... לא ממש רציתי אותו, אך כמובן שעם הזמן התרגלתי אליו. הבעיה הייתה שמהרגע שהוא התחיל לצמוח, הוא פשוט לא הפסיק, עד שהגעתי למידה G..
בבית הספר מאוד התביישתי, הייתי לובשת חזיות ספורט כל הזמן, גם בלילה כשהייתי הולכת לישון. הייתי דוחסת את החזה הגדול שלי לתוך חזייה במידה קטנה יותר, משום שחשבתי שכך אוכל ליצור אשליה של חזה קטן יותר. אתם בטח יכולים לתאר לעצמכם שטריקים מסוג זה לא ממש עובדים..
כיוון שהכרתי שתי בחורות שעברו גם הן הקטנת חזה, לא היו לי יותר מדי התלבטויות בנוגע לבחירת המנתח. הן היו מרוצות מהתוצאות, וגם נאמר לי שהוא הטוב ביותר בתחום, ואצלו עשיתי את הקטנת החזה. מניסיוני, חשוב מאוד שתבהירו למנתח היטב, מהו גודל החזה אותו אתן רוצות. תשמעו מהמנתח שמבחינתו הגודל שבחרתן הוא אפשרי ושזה מה שהוא אכן הולך לעשות, ולאחר מכן תמשיכו להזכיר לו זאת כל פעם שתראו אותו.
אני אמרתי למנתח באחת הפגישות הראשונות עמו שאני מעוניינת בחזה בגודל B, אך לבסוף יצאתי מהניתוח עם חזה בגודל D. אומנם הייתי מרוצה יחסית גם מ D, אך בכל זאת החלטתי שאני אגיע למידה אותה רציתי מההתחלה, לכן, חזרתי אל המנתח כעבור מספר חודשים וביקשתי ממנו שינתח אותי שוב והפעם למידה B.
היום אני כחצי שנה לאחר הניתוח השני, מידה C... אז נכון שגם בניתוח השני לא הגעתי אל מה שחלמתי עליו, אבל עדיין, לרדת ממידה G ל C זה שינוי משמעותי ביותר ואני מרוצה ממנו מאוד.
אחרי הניתוח הראשון, זה שהביא אותי למידה D, היו לי כאבים בחזה ותחושה של צריבה למשך כשבוע. הניתוח השני היה הרבה יותר קל, איני יודעת למה, ויומיים אחריו כבר חזרתי לשגרה רגילה.
הקטנת החזה היתה אחת ההחלטות הכי נכונות והכי טובות שקיבלתי בחיי. אני מאושרת מאוד מהחזה החדש שלי ומרגישה הרבה יותר חופשייה. איכות החיים שלי השתפרה פלאים ואני ממליצה על הניתוח הזה לכל אחת שמרגישה צורך לעבור אותו.
