שלב מקדים – במידה והכתר עתיד להישען על שתל, יש לבצע ראשית השתלת שתלים דנטליים בטרם מדביקים כתר בשיניים.
שלב ראשון - (משותף) : נעשה בהרדמה מקומית. רופא שיניים משחיז את השן הזקוקה לכתר. כמות השן המוסרת תלויה בכתר המיועד - כתר חרסינה דורש השחזה רבה יותר מכתר מתכת. ההשחזה נועדה לפנות מקום לכתר, כך שלאחר הרכבתו השן תחזור למימדיה הטבעיים.
לאחר ההשחזה נלקחות מידות ע"י הטבעת תבנית השיניים בחומר מיוחד (במרפאות מסוימות ישנה סריקת מידות ממוחשבת). התבנית נשלחת למעבדת שיניים, שם מיוצר בסיס כתר המתכתי (בכתרים עם בסיס מתכת) או כתר סופי (בכתרי חרסינה בלבד או מתכת בלבד). במקרה של כתרים העשויים חרסינה, הרופא בוחר בשלב זה את צבע הכתר המיועד בהתאם לצבע השיניים הטבעיות.
| | | 1 | | | |
| |
|
לאחר המדידה הרופא מתקין כתר זמני מחומרים פלסטיים. למרות שהכתר הזמני עשוי להיראות ולהרגיש כמו תחליף מספק, אסור להתפתות להישאר איתו מעבר לזמן ההמתנה הנחוץ- התאמתו לחניכיים והדבקתו ירודות מאלו של כתר קבוע ולכן הוא מועד יותר ליצירת עששת, דלקות חניכיים ונפילה.
•במקרים בהם השן שבורה או שחוקה מאוד ייתכן שהרופא יבנה את השן מחדש, במקום או לפני ההשחזה, על מנת שתוכל לתמוך היטב בכתר.
במקרה של כתר מתכת או חרסינה בלבד :
שלב שני : לאחר מספר שבועות הכתר הקבוע מגיע ממעבדת השיניים. הרופא יבדוק את התאמתו לפה, ואם הכל כשורה ניתן להכניס את הכתר למקומו הקבוע. בד"כ ההדבקה שנעשית בשלב זה היא זמנית, וההדבקה הקבועה נעשית אחרי מספר שבועות, על מנת לוודא שהכתר אכן מותאם למטופל באופן מלא. עם זאת, ניתן גם להדביק את הכתר באופן קבוע מיד עם מדידתו.
במקרה של כתר חרסינה על בסיס מתכת :
שלב שני : המבנה שמגיע ממעבדת השיניים הוא הבסיס המתכתי של הכתר. הרופא בודק את התאמתו לפה, ואם הכל תקין המבנה נשלח בחזרה למעבדה כדי ליצור את ציפוי החרסינה. הכתר הזמני נשאר בינתיים במקומו.
שלב שלישי - (משותף) : כאשר הכתר הסופי חוזר ממעבדת השיניים הרופא שוב בודק את התאמתו לפה. כתר שהתאמתו טובה ומדוייקת ניתן להדביקו באופן סופי, אך נהוג להדביק תחילה את הכתר באופן זמני, בכדי לוודא שההתאמה אכן אופטימאלית ולהדביקו סופית רק אחרי מספר שבועות.