פטרת ציפורניים היא זיהום פטרייתי שפוגע בציפורני כף הרגל. היא יכולה להופיע כבר בגילאים צעירים אולם שכיחותה עולה עם הגיל. מחלות שונות כגון סוכרת, יתר לחץ דם ומחלות נוספות הפוגעות בזרימת הדם או במערכת החיסון, מעודדות הופעת פטרת בציפורניים. גם מכות, לחץ תמידי על הרגל (כגון זה שנוצר בלבישת נעלי ספורט לא מתאימות) ושימוש בנעליים לא מאווררות – כל אלה עלולים לזרז הופעה של פטרת בציפורניים. פטרת ציפורניים מהווה מטרד אסתטי ובריאותי כאחד: מלבד הפגמים הנוצרים בכף הרגל – ציפורניים סדוקות, מעובות, מופרדות מהבסיס ובעלות צבעים – קיימים מקרים בהם עלול להופיע כאב שיגביל פעולות יום יומיות. רצוי לפנות במקרים כאלו למומחה אסתטיקה רפואית לצורך ייעוץ והכוונה.
פטריה היא סוג של טפיל, שיכול להתיישב על העור, בציפורניים ובכל מקום בגוף בו מסופקים תנאי המחיה הנדרשים לו. במקרה של פטרת ציפורניים, מרגע שהפטריה תופסת אחיזה בציפורן, ניתן לזהות שינויים שנראים לעין: נקודות שחורות או קווים לבנים יופיעו על הציפורן. בשלבים מתקדמים יותר, בהם הפטריה כבר תפסה אחיזה נרחבת באיזור הציפורן, הציפורן תהפוך לבנה או צהובה, תתעבה, ואף תתנתק מהבסיס, או תנשור. במקרים אחרים, פטרת ציפורניים תתחיל בעור דווקא ומשם תדביק את ציפורני הרגליים – והשינויים ייראו לא רק על הציפורן אלא גם על פני העור סביב הציפורניים ובין אצבעות הרגליים או הידיים, שיהפוך אדום ומגרד. כיוון שלאחר ההידבקות האיזור הפגוע הופך מוחלש ופגיע, לא נדיר שבמהרה יתווספו סוגים נוספים של טפילים – פטריות שונות וחיידקים, שיחמירו את המצב.
קיימים שלושה סוגים עיקריים של טפילים מסוג פטרייתי – פטריות שמרים, שניזונות מהשמרים המצויים באוויר; פטריות עור, שניזונות מהעור; ופטריות עובש, הניזונות מעובשים שנוטים להתפתח במקומות סגורים ולחים. כאשר מתחיל זיהום בגוף באיזור כלשהו, כולל ציפורניים או העור שסביבן, קל יותר לטפילים מסוגים שונים להתיישב במקום ו"לחגוג" על האיזור הנגוע. לא נדיר שאדם הסובל מזיהום פטרת ציפורניים לאורך זמן, נושא באיזור הנגוע סוגים שונים של פטריות וחיידקים – מה שמשפיע על אופן ומשך הטיפול.
