למרות שעל פניו מדובר במטרד אסתטי מתחום אסתטיקה רפואית, פטרת ציפורניים (Onychomycosis) יכולה לגרום גם לנזק בריאותי ולעודד התפתחות של זיהומים ומחלות משניות בעור – זיהומים חיידקיים, שושנה (Erysipelas) ועוד. טיפול בפטרת ציפורניים הוא חשוב, ומומלץ לבצעו כבר עם הופעת הסימנים הראשונים המעידים על קיומה של פטרת.
פטרת ציפורניים יכולה להיגרם כתוצאה ממקורות שונים, ביניהם מחלות פנימיות כגון קנדידה, סכרת או לחץ דם, וכן מקורות חיצוניים כמו סביבת מחיה סגורה או פטרייתית של כף הרגל או היד. שלב הטיפול הראשוני צריך אפוא לכלול אבחון מקור הפטרת, וטיפול בו.
במידה ומדובר על טיפול בפטרת ציפורניים על רקע מחלות פנימיות, יש ליטול את התרופות המתאימות או למצוא את הטיפול המתאים למחלות אלו על מנת למזער את נזקיהן. במידה ומדובר במקור חיצוני, יש לשים לב להרגלים יומיומיים שעלולים לעודד התפתחות פטרת: עישון כבד לאורך שנים הפוגע בזרימת הדם, הליכה בנעליים סגורות, הליכה ברגליים יחפות במקומות לא היגייניים, הדבקה מאדם אחר הנגוע בפטרת ועוד – ולערוך שינויים בהתאם. זאת במטרה למנוע הופעה חוזרת של פטרת ציפורניים בעתיד, ובמקביל לטיפול שנועד לחסל את הפטרייה שכבר התיישבה בציפורניים.
טיפול בפטרת ציפורניים קיימת הינו ארוך טווח, ויכול לכלול משחות, לכות או כדורים. בנוסף קיימים טיפולים בשיטות הרפואה הלא קונבנציונאליות, שמבוססים על חומרים נוגדי פטריות – וכן עקירה או המסה של הציפורן, על מנת לחסל את הפטרת שעליה. בדרך כלל, הרופא מציע בתחילה טיפול חיצוני, בו ניתנת משחה או לק שנועדו למריחה יומיומית על האיזור הנגוע. במידה וטיפול זה לא מצליח, הרופא יציע כדורים או עקירת הציפורן.
חלק מהכדורים שנועדו לצורך טיפול בפטרת ציפורניים עלולים לפגוע בכבד, על כן טיפול זה מותאם למטופל על ידי הרופא ובדרך כלל נהוג לבצע בדיקת תפקודי כבד טרם נטילת הכדורים ובמהלך הטיפול. כאשר פטרת ציפורניים מופיעה בשילוב עם פטריות אחרות בגוף – באיברי המין, בפה ועוד – הטיפול בדרך כלל הוא פנימי, כיוון שקיים חשד לקנדידה או לקיומה של פטרייה המסתובבת בתוך הגוף, ונודדת ממקום למקום עם מחזור הדם.
משך הטיפול תלוי באזור ובקצב גדילת הציפורן. בדרך כלל, טיפול מסתיים לאחר התחדשות מלאה של הציפורן. טיפול בפטרת ציפורניים ברגליים נמשך בדרך כלל כתשעה חודשים, בעוד טיפול בפטרת ציפורניים בידיים אורך כחצי שנה לרוב. במהלך הטיפול יש להקפיד על נטילה יומיומית או שבועית של התרופה - בהתאם להנחיות הרופא או העלון לצרכן. זאת בין אם מדובר בטיפול חיצוני או פנימי. במקביל יש לדאוג למניעה של הדבקות חוזרת וחיסול מקור הפטרייה. לעתים, במידה ומדובר בזיהום משני שנוצר על יד חיידקים או כאשר חלה טעות באבחנת סוג הפטריה ומקור הזיהום, יש ליטול מספר תרופות במקביל או לשנות את התרופה הניתנת.
טיפול בפטרת ציפורניים חיצוני כולל לקים ומשחות שונות, ביניהם: לוסריל - הפועל למשך שבעה ימים בדרך כלל, טרבינאפין (לאמיזיל, דרמאזיל), טיפול במרפאות פדיקור רפואיות, ועוד.
טיפול פנימי יכול לכלול את התרופות הבאות: פלוקונאזול (דיפלוקן, טריפלוקן, טריקן) – המתאימה גם לטיפול בקנדידה, איטראקונאזול (איטראנול, ספורנוקס) המתאימה בעיקר לצורך טיפול בפטרת ציפורניים החודרת לרקמות עמוקות או לסובלים מבעיות במערכת החיסון, טרבינאפין ללקיחה דרך הפה ועוד.
עקירת הציפורן או המסתה היא שיטה טיפולית שמתאימה למקרים בהם מקור פטרת ציפורניים הוא חיצוני, והפטרייה עדיין לא חדרה לעור.
שיטות לא קונבנציונליות למטרת טיפול בפטרת ציפורניים יכולות לכלול משחות ולקים מחומרים טבעיים שידועים כנוגדי פטריות, נטילת תוספים וצמחים נוגדי פטריות לטיפול פנימי, וכן שינוי הרגלים תזונתיים כגון הימנעות מסוכרים ושמרים.
