אחרי שילדתי בפעם הראשונה, הופיע לי שיער על הסנטר, ממש באזור שבו לגברים יש זקן. הייתי מבלה הרבה מאוד זמן באמבטיה מול המראה, תולשת את השיער בעזרת פינצטה. זה היה כואב, ויותר גרוע מזה זה היה ממש ממש מציק.
כל פעם שהייתי יוצאת לסרט, מסעדה, לפגוש חברים או כל דבר אחר, הייתי פתאום נזכרת בבעתה בשיער שעל הסנטר, ומאמצת את זכרוני בשביל לנסות ולהיזכר אם לא שכחתי הפעם להוריד את השיער עם לפני שיצאתי מהבית. אני זוכרת אפילו כמה מקרים שבהם חשבתי ששכחתי ורצתי בבהלה לשירותים בכדי לבדוק מקרוב. למרות כל זאת, חשבתי שלעשות טיפול הסרת שיער בלייזר, במיוחד כשמדובר באזור של הפנים, זה צעד קצת קיצוני מדי. היום אני יודעת שפשוט פחדתי וניסיתי לשכנע את עצמי שאני לא ממש צריכה את זה, למרות שהייתי מאוד אומללה.
לבסוף, אחרי שהמשפחה הקרובה שלי, שהייתה מודעת לכמה שאני סובלת, שכנעה אותי ללכת לבדוק את האופציה של הסרת שיער בלייזר מהסנטר, החלטתי שאולי באמת כדאי לי לבדוק את הטיפול הזה. באותה תקופה הייתה לי חברה שהחליטה שהיא הולכת לעשות הסרת שיער בלייזר מהרגליים. החלטתי שאני אמתין לראות את התוצאות אצלה ולשמוע ישירות ממנה איך הטיפול, אם הוא כואב ואם היא מרוצה מההחלטה שלה לעבור אותו.
כבר אחרי חודש וחצי מתחילת הטיפולים שלה, כשראיתי איך השערות מתחילות לאט לאט להעלם וכמה שהיא שמחה ומרוצה, החלטתי שגם אני הולכת לעשות את זה. היא גם אמרה לי שבמכון שבו היא עשתה את הטיפול אמרו לה, שיכולה להיות קצת תחושת אי נוחות, אבל לא כאבים, כי משתמשים במשחה שמרדימה קצת את האזור. לה לא היו כאבים והיא רק הרגישה טיפה תחושה של חמימות באזור שבו עשו לה את הטיפול.
כיוון שהיא היתה מרוצה מהמקום ונראה היה שהטיפולים מתקדמים בסדר ושיש תוצאות, לא היו לי יותר מדי התלבטויות לגבי לאן ללכת וקבעתי תור באותו מכון. בפגישה הסבירו לי על הטיפול, כמה הוא יעלה והתוצאות שיתקבלו. החלטתי להתחיל בטיפולים.
בין טיפול לטיפול צריכה להיות הפסקה, כך שאני קבעתי את הטיפולים שלי אחת לשבועיים עד ארבעה שבועות. כל טיפול נמשך בערך שעה. לאחר שנגמרו הטיפולים הייתי מרוצה מאוד מהתוצאות. כל השיער המיותר שהיה לי באזור הסנטר נעלם ונותרה רק פלומה דקיקה שאפשר לראות רק אם ממש מתאמצים.
אני ממש מאושרת מכך שהחלטתי לעבור את הטיפולים, ושאני לא צריכה יותר לדאוג בקשר לשיער המיותר. אני יודעת שעכשיו כשמישהו מדבר אתי ומסתכל עלי, הוא אינו נועץ מבטים בסנטר שלי, פשוט כבר אין שם משהו שימשוך תשומת לב מיותרת.. אני רוצה לומר תודה למשפחה הקרובה שלי וגם לאותה חברה, שתמכו בי ועזרו לי להגיע להחלטה לעשות את הטיפול, החלטה שממש הקלה עלי בחיי היום יום והפכה אותי ליותר מאושרת. תודה.
