שלום לכולם, חבל שבכלל עשיתי ניתוח אף, היה לי אף יפיפה טיפה ארוך, אבל ישר, (חברה שיכנעה אותי לעשות ניתוח, אמרה לי: את יפיפיה, אם טיפה תקצרי את האף, תהיי פצצה-ועכשיו התכערתי), היום אני אחרי 4 ניתוחים באף, 3 פלסטיים לתיקון אצל אותו מנתח, והניתוח ה-4 בבית חולים לפתיחת נשימה.
אז ככה המנתח שכח שאני צריכה גם לנשום, הסתבך עם מחיצה עקומה והסתובבתי כמה שנים עם אף מכווץ לצד, בניתוח השלישי אצלו נבלעו לי הטמפונים הארוכים לגרון, כנראה מרוב דימום, כשהאף שלי סגור עם טמפונים ופלסטרים, פתאום לא יכולתי לנשום, ברגע האחרון מצאתי מספריים ופינצטה, גזרתי את הפלסטר "שפם" שבאף והחדרתי פיצטה, הצלחתי לתפוס את קציהו של הטמפון השמאלי, ובנשימה לפני גסיסה (אמיתי) הוצאתי אותו במשיכה אחת, כל זאת בשביל לא להיחנק, ולכן היום אני צריכה השתלת סחוס באף, ואני פוחדת, יש לי אימה לא מהניתוח אלא מהטמפונים ששמים ויכול לקרות לי עוד פעם שהם ירדו לגרון ואבלע אותם בחציים.בדיעבד אינני מבינה כיצד מצב כזה יכול לקרות,אני כבר 3 חודשים קוראת את כל הפורומים בנושא ולא נתקלתי במקרה כמו שלי. האם אני צריכה כדורים לפני הניתוח החמישי נגד דימומים?, ומה זה משנה אם אני מעשנת לפני הניתוח? מה זה משנה בכלל? אז ההחלמה תהיה יותר איטית אבל אני לא יכולה להפסיק לעשן.התרשמתי מימך ד"ר מוסקונה שאתה מומחה גם בתיקוני סחוס,כיצד אתה שם את הטמפונים באף? ואיך אפשר למנוע בליעתם?, אני זוכרת שכל הזמן שהאף היה סתום בטמפונים היה לי צורך לבלוע רוק ואיכשהוא הטמפונים נמשכו עם הבליעה. אשמח לקבל תגובה.
בברכה לכולם שיצליחו. מיה
טמפונים שגרמו כמעט למוות!
היי
