לנשים יש נטייה מאז ומתמיד לרצות דווקא את מה שאין להן, במיוחד כשמדובר בשיער. אתן בטח מכירות את זה - מי שיש לה שיער חלק רוצה תלתלים ומי שיש לה תלתלים רוצה שיער חלק, ככה זה "הדשא אצל השכן תמיד ירוק יותר". למרות זאת, נדמה שאיכשהו המגמה תמיד נוטה יותר לכיוון שיער חלק.
פעם, לפני המצאת השיטה של החלקה יפנית, שיטות החלקות שיער היו פשוטות ביותר. מי לא זוכרת את יצירת המופת ה"אבו-עגילה". כמה סיבובים של השיער על הראש בתוספת כמה סיכות לחיזוק והקונסטרוקציה שלנו מוכנה, רק שתתייבש. לא נשכח גם את שיטת המגהץ הביתי לבעלות השיער הארוך ולנועזות שבינינו. התוצאה הייתה שיער ארוך וחלק, אך רק עד לחפיפה הבאה ומי שיש לה שיער עד לכתפיים - שתמשיך ותסבול.
| | | 1 | | | |
| |
|
בהמשך, החלקת שיער ביתית השתכללה ומצאה לעצמה מקום גם במספרות. הלהיט הבא היה, תאמינו או לא, החלקת גבס. תהליך החלקת שיער זה היה מורכב ממריחת חומרים כימיים המשנים את מבנה השערה מבפנים ומעל כל זה גבס לקיבוע. לבסוף התקבל שיער חלק יחסית אבל מאוד מאוד יבש והאמת שגם לא נראה מי יודע מה.
בשלב מאוחר יותר נפטרו מהגבס לצורך החלקות שיער ונשארו רק עם החומרים הכימיים. הבעיה הייתה שהחומרים הללו גרמו לנזקים רבים לשיער. השיער היה חלש, יבש, מפוצל וחסר ברק ולעיתים רבות סבל גם מנשירה מסיבית עד למצבים של התקרחות ממש. חומרי החלקות שיער אלה גם לא בדיוק התאימו לכל סוגי השיער – שיער צבוע או שיער עם גוונים היו תחת סכנה לנזקים בלתי הפיכים עקב ההחלקה, ושיער מתולתל לא התקבל ישר לחלוטין. לכן עד לפני כמה שנים טיפולי החלקות שיער סבלו מתדמית כזו רעה שספרים העדיפו שלא להתקרב אליהן בכלל.
אז מה השתנה? החלקת שיער יפנית נחתה בארץ עם שלל מסרים מרגיעים של החלקה טבעית ומשקמת והפכה לדבר החם במספרות בתחום החלקות שיער.