| | | 1 | | | |
| |
|
שלב ראשון - נעשה תחת הרדמה מקומית. הרופא מסיר בהשחזה את החלק הפגום של השן. ההשחזה היא בהיקף קטן יחסית ואינה פוגעת בחלקי השן שאינם פגועים ממילא, ובכך יתרונה של מילואה על פני כתר. לאחר ההשחזה נלקחות מידות השיניים בעזרת הטבעת תבנית בחומר מיוחד. בחלק מהמרפאות לקיחת המידות נעשית ע"י מחשב - להשגת דיוק מרבי. התבנית נשלחת למעבדת השיניים על מנת לייצר מילואה בהתאמה אישית והרופא מרכיב על השן המושחזת מבנה זמני. במהלך טיפולי שיניים במילואה מחרסינה או מקומפוזיט הרופא בוחר בשלב זה את צבע המילואה בהתאם לשיניים הטבעיות.
שלב שני - בד"כ נעשה בלי הרדמה, אולם במקרים בהם השן המטופלת רגישה ניתן לבצע אלחוש מקומי. לאחר מספר שבועות המילואה מגיעה בחזרה למרפאת השיניים. הרופא בודק את התאמתה לשן המטופלת, ואם היא אכן מתאימה הוא מצמיד אותה לשן בדבק חזק. ייתכן ותידרש עוד השחזה מזערית של השן והמילואה ליצירת גימור מלוטש.
לאחרונה הולך ומתפתח סוג טיפול חדש – סרק (cerec) אשר מבוצע כיום בעיקר בארה"ב. טיפול זה מאפשר בניית מילואה במהלך טיפול מילואה אחד, כיוון שלאחר ההשחזה מתבצעת סריקה ממחושבת ומכשיר מיוחד מכין את המילואה תוך שעה, כך שניתן להתקינה במקום. החוזק והעמידות לאורך זמן של מילואה שנבנתה בשיטה זו עדיין אינם ברורים כיוון שמדובר בשיטה חדשה.
• האזור המטופל עלול להיות רגיש מספר שבועות אחרי ההשחזה, בעיקר לחום ולקור. התופעה אמורה לחלוף מספר ימים לאחר התקנת מילואה קבועה.
• שמירה על היגיינת פה עשויה לסייע להצלחת הטיפול- צחצוח קפדני, ניקוי בחוט דנטלי וכו'. כדי לשמר את התוצאות לאורך זמן מומלץ גם לעבור טיפולי ניקוי אבן תקופתיים אצל שיננית.
• אזור המילואה אמנם חזק, אך בכל זאת עמיד פחות משיניים טבעיות וכדאי להמנע מלחץ כבד על האזור, וכמובן ממכות חזקות.
• מילואה זמנית אינה מודבקת בחוזקה כמו הקבועה, לכן בעת השימוש בה רצוי שלא ללעוס מאכלים דביקים, כמו טופי או מסטיק, העלולים להזיזה ממקומה.
מילואה נחשבת לשחזור עמיד במיוחד - מילואה מזהב נשארת בפה בממוצע כ-15 שנים ויכולה גם להחזיק 30 שנה, בעוד מילואה מחרסינה או מקומפוזיט מחזיקה כ-10-15 שנים. בחירת רופא שיניים ומעבדת שיניים אמינים, המשתמשים בחומרים מאיכות טובה, היא תנאי הכרחי לבניית מילואה איכותית ועמידה.
• מילואה – הן זמנית והן קבועה – עלולה להיות ממוקמת גבוה או נמוך מדי ולגרום לאי נוחות, בעיקר בזמן הלעיסה. אם אתם מתקשים ללעוס עם מילואה בשיניים פנו לרופא השיניים לבדיקה חוזרת.
• במקרים נדירים מאוד מופיעה תגובה אלרגית לאחד ממרכיבי המילואה, לכן בכל מקרה של נפיחות, כאבים או חום שאינם חולפים אחרי הטיפול יש לפנות לרופא.
• במקרים בודדים החומרים המשמשים לאלחוש מקומי גורמים לתגובה אלרגית. אם ידועה לכם רגישות לתרופה כלשהי יש לדווח על כך לרופא המטפל כבר בשלב הייעוץ.
• מילואה בשיניים, העשויה מחרסינה, עלולה להישבר ובד"כ לא ניתן לתקנה אלא רק להחליפה במילואה חדשה. כמו כן, בשל דרגת הקושי של החרסינה, לאורך זמן היא עלולה לגרום לשחיקה בשן הנמצאת מולה (בעיקר במקרים של חריקת שיניים). למניעת השחיקה ניתן להשתמש בסד לילה המונע חריקת שיניים לילית.
• מילואה מקומפוזיט עלולה להישחק, אך בד"כ קל למדי לתקנה בתוך הפה. כמו כן הקומפוזיט מוכתם לאורך השנים מחומרים כמו ניקוטין וקפאין ולכן משנה את צבעו המקורי.