החלטתי לעבור ניתוח עפעפיים למתיחת עפעפיים עליונים ותחתונים, אומנם לא היו לי קשיים או בעיות פיזיולוגיות שבעטיין רציתי לבצע את הניתוח, אך מבחינה קוסמטית הפריע לי מאוד המראה העייף שנוצר. בעפעפיים התחתונים היו לי שקיות, והעפעפיים העליונים צנחו ושיוו לעין מראה עייף וסגור.
המשפחה הקרובה חשבה שההליך הזה מיותר, אך כיוון שהנושא הטריד אותי מאוד מבחינה אסתטית, קיבלתי החלטה שכן לעשות את המתיחה. שתי ידידות שלי שעברו גם כן את ההליך המליצו לי בחום לעבור אותו, והפנו אותי לרופא שאצלו הן עשו את המתיחה. לא היו לי חששות גדולים פרט לחששות הרגילים שיש בכל התערבות כירורגית, אך כיוון שאני טיפוס אופטימי מטבעי, לא הקדשתי לכך מחשבה רבה.
הגעתי לפגישה עם הרופא שביצע את ההליך ובמהלכה התרשמתי ממנו לחיוב, דבר שכמובן חיזק את התחושה הטובה ואת ההחלטה לבחור בו כרופא שינתח אותי. הרגשתי שהוא לא מנסה סתם לדחוף לי דברים שלא נחוצים אלא באמת איתר את הבעיות שבגינן החלטתי לבצע את ההליך והתמקד בהן.
הניתוח כולו ערך שעתיים, לאחר שקיבלתי זריקת טשטוש והרדמה מקומית באזור העיניים. אחרי הניתוח לא היו לי כלל כאבים, רק הרגשה של חוסר נוחות בימים הראשונים. בלילה, בזמן השינה, על העין להתרגל למצב החדש של העפעף, הסגירה של העין קשה לכן נוצר יובש בלחמית הגורם לגירוי צריבה ודמע. אני ממליצה לעשות כמה שיותר קומפרסים קרים באזור העיניים שמורידים את הנפיחות.
לאחר הניתוח נשארתי בבית כעשרה ימים ונחתי כיוון שנאמר לי שאסור להיות במאמץ, אחרי עשרה ימים כבר חזרתי לעבודה. כמו כן, במשך חודש נמנעתי מפעילות גופנית שאני בד"כ עושה (יוגה וחדר כושר), ולאחר חודש זה כבר חזרתי לשגרה רגילה לחלוטין.
היום, חודש וחצי לאחר הניתוח אני מרגישה טוב, פרט לכך שבזמן השינה עדיין מפריעה לי מעט תופעת היובש בעין שגורמת לדמעות וצריבה. השינוי אינו דרמטי ביותר וטוב שכך כיוון שאומנם יש שינוי במראה העין כפי שרציתי ואנשים רואים שחל שינוי לטובה במראה הכללי של הפנים, אך קשה להם להגדירו. אני מרוצה מאוד מההליך שעברתי והייתי בוחרת לעבור אותו שוב אם היה צורך, שכן מראה הפנים הפך מעייף ונפול לצעיר ורענן יותר.