מאז ומתמיד קנאתי באנשים שקמים בבוקר ועושים את הדברים הבסיסיים כמו צחצוח שיניים והכנת קפה, וכל זאת ללא משקפיים!!! אני, לעומת זאת, כל בוקר מהרגע הראשון שהייתי פוקחת את עיניי הדבר הראשון שנאלצתי לעשות היה לחפש את המשקפיים שלי בכדי שאוכל להמשיך ולעשות פעולה נוספת. עדשות מגע לא באו בחשבון מפני שהיה לי מאוד קשה להכניס ולהוציא אותן ועייני היו דומעות כל זמן שהן היו בתוך העין... בנוסף, לא אהבתי לראות דרך מסגרת, ובעיקר הפריע לי איך שאני נראית עם משקפיים והתלות שלי בהם. תמיד כשהייתי מצטלמת הייתי מסירה את משקפיי ומיד אחרי הצילום מרכיבה אותם חזרה.
הקש ששבר את גב הגמל היה חתונת בני הבכור. כאשר התארגנו כל בנות המשפחה בסלון כלות, ספר סידר את שיערי ומאפרת איפרה אותי, הרגשתי כמו מליון דולר, רק שברגע שקמתי מהכסא נזקקתי להרכיב את משקפיי ואז... הרגשתי כמו חצי לירה בקושי!
תהליך החיפוש אחר מנתח היה די קצר. נכנסתי לאתרי אינטרנט שונים, שמעתי המלצות מאנשים שעברו ניתוח הסרת משקפיים, ולבסוף צלצלתי למרפאה שבה קיבלו אותי יפה, עברתי כמה בדיקות והרגשתי ביטחון וחשק לעבור את הניתוח אצלם. הרופא הסביר לי במדויק מהם הסיכונים בתהליך, כגון לא לראות שש שש לגמרי, דלקות בעיניים, כאבים, וכו'. כמובן שהיו לי חששות ופחדים לפני הניתוח: מה יהיה? איך יהיה? האם אסבול? זמן התאוששות? יכאב לי הרבה? והכי הכי – האם הניתוח יצליח? אך למרות כל השאלות הללו, עדיין מאוד רציתי להגיע כבר לשולחן הניתוחים ולהשליך בשעה טובה ומוצלחת את משקפי הראייה שלי לפח, פעם אחת ולתמיד!! חברי ומשפחתי תמכו בי לאורך כל הדרך, דבר שכמובן הקל על התהליך.
לילה לפני הניתוח לא עצמתי עין... כל הזמן ראשי היה עסוק בניתוח. התרגשתי מאוד וכמובן גם פחדתי. הפגישה בביה"ח היתה בשעה 11:00, כל דקה שעברה הרגישה כמו נצח... ואז... זמני הגיע. נכנסתי לחדר הניתוחים, נשכבתי על המיטה, טשטשו אותי מעט והרדימו לי את איזור העיניים. בזמן הניתוח שמעתי את כל המתרחש, וכעבור עשר דקות בלבד הרופאים סיימו את עבודתם. הרגע הכי מרגש היה לקום מהמיטה ולהשליך את המשקפיים לפח!!
לאחר הניתוח, כשהשפעת ההרדמה ירדה, הרגשתי צריבה, לכן, התבקשתי להסתובב עם משקפי שמש בחוץ וכשבועיים להרטיב את עייני עם טיפות עיניים כל כמה דקות כדי להעניק להן לחות. בלילות ראיתי נקודות אור (כמו כוכבים) שהפריעו לי, אך כעבור כשלושה שבועות הרגשתי טוב, ראיתי מצוין והכי חשוב- אני יכולה לקום בבוקר ולא לחפש את המשקפיים קודם כל...
כיום, שנתיים אחרי, אני עדיין רואה שש שש, מרוצה מההחלטה ומהתוצאות, וממליצה בחום להיפרד מהמשקפיים ולקבל איכות חיים!
מספר טיפים נוספים למי ששוקל ניתוח הסרת משקפיים בלייזר: להיות בטוחים שזה מה שאתם רוצים, לשתף את בני המשפחה והחברים בהחלטה ובתהליך, לשוחח עם אנשים שעברו את הניתוח הזה בעבר, לבדוק כמה מקומות לפני שסוגרים מועד לניתוח במקום מסוים, וגם להגיע לניתוח עם מישהו שיכול להסיע אתכם הביתה...
