עד לפני שנה בערך סבלתי מעודף משקל רציני, ובעזרת דיאטה רצינית והרבה ספורט הצלחתי להוריד 25 קילוגרמים. הייתי מאושרת ושמחה מהירידה במשקל ומכך שנראיתי טוב יותר, אבל הירידה במשקל הביאה גם תופעה משמחת פחות, הרבה עודפי עור. בגלל הירידה במשקל נשארתי עם עור מדולדל ורפוי, שלא הצליח להיצמד חזרה לגוף שלי. העודף עור הכי בולט היה בידיים למעלה. בגלל שזה מאוד הפריע לי וראיתי שהמצב לא יכול להסתדר לבד, החלטתי לנסות לפתור את הבעיה באופן כירורגי.
דיברתי על כך עם חברה שמאוד עודדה אותי, נפגשתי עם מספר רופאים ובחרתי באחד מהם שנראה לי מקצועי ואנושי. הבנתי ממנו שהבעיה שלי בדרך כלל אופיינית לאנשים שירדו במשקל הרבה ומהר, כמוני, או לאנשים זקנים שהעור שלהם מתחיל להידלדל בגלל הגיל. הוא הסביר לי שב מתיחת זרועות עושים חתך קטן במרפק, מורידים את כל העודפים ואז תופרים בחזרה. הוא גם אמר שיש סיכונים בהליך אבל הם לא נפוצים ושהניתוח יחסית פשוט. אחרי הפגישה עם הרופא החלטתי סופית שאני רוצה לעבור את הניתוח וקבעתי תאריך.
את הניתוח עברתי בהרדמה מלאה והוא לקח בערך שעתיים. כשהתעוררתי ראיתי שהזרועות שלי חבושות והיו לי כאבים. נשארתי ללילה במכון ולקחתי משככי כאבים בשביל שאוכל לישון. בימים שאחרי הניתוח הכאבים פחתו בהדרגה, אבל האזור עדיין היה רגיש ונפוח. ביום השני שאחרי הניתוח כבר הצלחתי להתקלח, אבל מיד אחר כך חבשו אותי שוב, ונשארתי עם התחבושות 10 ימים. במשך הימים האלו אזור הניתוח היה מעט נפוח, רגיש ואדום. כשהורדתי את התחבושות גיליתי שיש לי מעט דם באזור הניתוח, אבל הרופא הסביר לי שאם מדובר במעט דימום, זה תקין.
במשך הזמן הזה ביקרתי אצל הרופא כמעט כל יום למעקב ובכדי שיחליפו לי תחבושות. אחרי שבוע הרופא הוציא לי חלק מהתפרים, ואחרי עוד 3 ימים הוא הוציא לי את כולם. אחרי שהאזור היה חשוף מרחתי עליו משחה מיוחדת שאמורה הייתה להפחית את הסיכון שתישאר לי צלקת בולטת. בסופו של דבר הצלקת דהתה מאוד, וכמה חודשים אחרי הניתוח נעלמה כמעט לגמרי.
אני מרוצה מאוד שהחלטתי לעבור את הניתוח. בעבר חשבתי גם לעבור ניתוח לשאיבת שומן, אבל החלטתי שאני מעדיפה לנסות להוריד את המשקל בעצמי. מה שקרה לי אחרי שירדתי במשקל- כל העור העודף שנשאר לי, כבר היה מצב שלא יכולתי לפתור בכוחות עצמי. הכאבים והחוסר נוחות הזמניים מהניתוח היו שווים את התוצאה הסופית. יכול להיות שעוד 20 שנה אפילו אחזור לסיבוב נוסף...
