הקטע הבא עלול להישמע כמו סיפור מדע בדיוני. ככה זה כשמשולבים יחד פיתוח פורץ דרך, שמעביר פריט לבוש מהמלתחה התחתונה אל מתחת לעור, וחזירים עם שתלי סיליקון בחזה. אבל אם יתממשו הציפיות של חברת MIM הישראלית, בעוד זמן לא רב תהפוך ההמצאה שלהם לממשית מאוד, ותהווה אלטרנטיבה מוצלחת, אם לא המוצלחת ביותר בתחום של ניתוחים פלסטיים מסוג ניתוחי חזה אסתטיים.
אז על מה בעצם מדובר? ובכן, בואו ננסה תחילה להפשיט מעט את העניין: דמיינו לעצכם חזייה עם כתפיות סיליקון שקופות, כן, כמו זו שיש לכן בתוך הארון. דמיינתם? בסדר, עכשיו דמיינו את אותה חזייה, אך הפעם אתן לובשות אותה לא על פני הגוף על החזה, אלא מבפנים, כתמיכה פנימית. נשמע לכן הזוי? מסתבר שהדבר אפשרי ואף נמצא בשלבי פיתוח מתקדמים.
נתחיל בפיתוח, שהוא כאמור משלנו, כחול לבן. או אם להיות קטנוניים- של חברת הסטארט אפ הישראלית MIM (ראשי תיבות של Minimally Invasive Mastopexy "ניתוח הגדלת חזה בפולשנות מינימאלית"). השיטה החדשה שפיתחה החברה, וקרויה גם היא MIM, מאיימת להחליף את הדרכים הקיימות להרמת חזה. לא פחות.
|  | | 1 | |  | |
| |
|
החברה הוקמה ב-2004, ומאז הספיקה לפתח אב טיפוס של הערכה שתשמש להרמת החזה, ולהעביר את הדגם שורה של בדיקות. שמה של הערכה הייחודית הוא ""Cup&Up ("גביע ומגביה", אם נתעקש על תרגום לעברית). היא מאפשרת הרמה של החזה בפולשנות מינימאלית וגם- וכאן החידוש הגדול בהשוואה לטיפולים הקיימים- מונעת צניחה עתידית שלו.
כיום הדרך היחידה להרמת החזה היא באמצעות ניתוח פולשני, שמערב חתכים בחזה אשר פוגעים ברקמות שבו. בשל כך, זמן ההתאוששות הנדרש אחרי הרמת חזה הוא ארוך וכמו כן קיים סיכוי לסיבוכים. אפילו כאשר הכול עובר חלק, לא ניתן להבטיח שתוצאות הרמת החזה ישמרו אצל המטופלת. כוח המשיכה, גיל והריונות, שמזרזים את צניחת רקמות החזה, ממשיכים להשפיע גם על מי שעברה ניתוח הרמת חזה.
בניגוד לכך, לאחר ניתוח בשיטת ה-MIM לא אמורה להתרחש תופעה של צניחה. לכן, מלבד צמצום הסיכונים בניתוח, זמן ההתאוששות אחריו והצלקות הנגרמות בו- תחסוך השיטה ניתוחי הרמת חזה חוזרים.
הרעיון שבבסיס השיטה הוא החדרה של שתלי סיליקון מתחת לעור אשר חופנים את החזה ומרימים אותו לגובה הרצוי, בהתאם להעדפת המטופלת. כיצד הדבר מבוצע? חוטים וברגים זעירים, מחומרים המותאמים לשימוש רפואי, מקבעים את אותם שתלים- לצלעות בחלק העליון, ולרקמות החיבור בחלק התחתון ובאופן זה מגביהים את החזה ושומרים על מיקומו.
ד"ר גור, הוגה הרעיון, בראיון לאתר "medicalnewstoday" מכנה את הערכה "חזייה פנימית". למרות מה שניתן היה לחשוב, ההחדרה לגוף דורשת רק שני חתכים קטנים, ורמת הפולשנות שלה נמוכה בהשוואה לניתוחים האחרים. מאחר שהשתל המלאכותי תומך בחזה הטבעי, לא נגרמת צניחה כתוצאה ממתיחה של רקמות החזה, לכן החזה אמור להישאר זקוף למשך זמן רב, ללא צורך בניתוחי הרמה נוספים.
ומה לגבי החזירים שהזכרנו בפתיחה? ובכן, לפני שנשים אנושיות ייהנו מהשיטה החדשה, היו צריכים המומחים לנסות אותה על בעלי חיים. מכיוון שעור החזיר, מסתבר, הוא הדומה ביותר לעור האדם, החזיר נבחר לניסוי. כדי לדמות חזה אנושי טוב יותר, הוחדרה לרקמות החזה של חזיר אותה "חזייה פנימית" של MIM. גור מספר שהניסוי הוכתר כהצלחה מכל הבחינות- עמידות, תגובת הרקמות, והשפעה על שרירים ועצמות בגוף. הוא לא מדווח מה עלה בגורלו של החזיר בעל החזה המרשים, ואולי עדיף באמת שלא להתעמק מידי בנקודה הזו.
